הפרסום הזה מוגש תחת:

דגשי דף הבית, מדגישים,
ראיונות כמו גם טורים

וויין מרקלי

מאת וויין מרקלי

במהלך ששת החודשים האחרונים בערך, Vertigo Comics, חותם של DC Comics, הוציא מספר סדרות חדשות. כמה מהם הם סדרות רציפות כמו גם כמה מהן הן מיניזריות או סדרות ממושכות. הם מכסים מספר ז’אנרים מפנטזיה לרומנטיקה לאימה. אני הולך להעריך מספר כותרות חדשות אלה. כמה מהם מצוינים כמו גם אף אחד מהם לא רע. כולם חדשניים ביותר אם כי לא כולם עובדים בשבילי. לכל אלה יש מעט בעיות עד כה, בעיקר פחות משישה, אולם כמעט לכולם יש עסקאות שיוצאות בהמשך השנה אם תרצו לחכות כמו גם בדקו את הסיפור הכולל (שבכמה מצבים הייתי המלצתי ). כמו כן אסתכל על הכרך החדש ביותר של סדרת הקמיע שרק יצא בשבוע שעבר. כמו גם אני אשאל דאגה של המבקרים בבלוג זה, אני באמת רוצה את ההערות שלך. מכיוון שהייתי מטומטם מהבעיה כמו גם אני לא מאמין שאני היחיד.

אמנות אופציות

Art Ops הוא של שון סיימון עם אמנות של מייק אלרד הפנטסטי תמיד כמו גם מאט ברונדג ‘. זהו ספר שונה ביותר מכיוון שההנחה היא יצירות אמנות מפורסמות מתעוררות לחיים (למשל, המונה ליסה יוצאת מהציור כמו גם הופכת לאדם אמיתי). הסיפור כולל את רג’י מהומה כמו גם סוכני האמנות שלו המטיילים בעולם המעקב אחר עשו את יצירות האמנות הסוררות האלה. זה מוביל לכמה סיפורים מבדרים באופן מוזר ביותר כולל יצירות אמנות מסורתיות כמו גם מגוון של פיתוחים של מציאות. זה ספר הוא די טיול כמו גם מחית של אמנות יפה עם פנטזיה סוריאליסטית. נראה לי שאלרד עושה פחות את האמנות בכל בעיה ולכן אני מגלה שכדי להיות שלילי, כללי עם כל הספר הזה מהנה ביותר.

חדר נקי

שטח נקי הוא של גייל סימון ג’ון דייוויס-האנט. עכשיו זהו ספר מרתק שכן הוא מבוסס בעולם האמיתי כמו גם בכל הדברים המוזרים שנמשכים ברקע. הדמות הראשית היא עיתונאית בשם צ’ול פירס, שיש לו מאמן חיים (גורו?) אסטריד מולר, שלא ידועה לצ’ול, מתעסקת לחלוטין עם חייה. ישנם מבצעים נהדרים של פיתולים כמו גם סיבובים בסיפור הזה כמו שהוא עובר למיקומים שמעולם לא הייתי מאמין עליהם. אני באמת נהנה מהספר הזה שכן הוא גולש בין ז’אנרים כמו גם כל בעיה מרחיבה את תעלומות הדמות הראשית כמו גם את גורו העזרה העצמית המסתורית. בספר זה נוטנג הוא כפי שנראה. אחד המועדפים עלי על השורה החדשה של כותרות ורטיגו.

אפל כמו גם עקוב מדם

אפל כמו גם עקוב מדם הוא של שון אלדרידג ‘כמו גם סקוט גודלווסקי. יש רק בעיה אחת עד כה בסדרה הזו, עם זאת אני חייב לציין שאני באמת אהבתי אותה. תואר זה הוא בבירור תואר אימה כמו גם האימה מתחילה בעמוד הראשון. מכיוון שיש כל כך קצת לשפוט את הספר הזה, אני לא מתכוון לציין הרבה. עם זאת, בהתבסס על בעיה ראשונה זו, נראה כי זה עשוי להיות הלהיט הפריצה של כל כותרות הסחרחורת החדשות הללו. אני מקווה שהבעיות העתידיות הן גדולות כמו זו הראשונה.

החבורה האחרונה בעיר

הכנופיה האחרונה בעיר נכתבת על ידי סיימון אוליבר כמו גם שצייר רופוס דייגלו. זה עוד תואר אחד בו אני מאמין שחסר לי משהו. מדובר על חבורת פאנקיסטים בלונדון שמבצעים פשעים קטנים העובדים את השיטה שלהם באותה מידה כמו זו הענקית. הספרים האלה באמת מנסים לתפוס סגנון רוק/פאנק עם זאת, עם זאת, זה מתגעגע אליו כמו גם פשוט בוצי. האמנות לא מקסימה אותי כמו גם נראית כגרפיטי מושפעת. בעיה אחת נוספת שהייתה לי עם הסיפור הייתה היעדר סיפורי סיפורים ליניאריים. הם הקפיצו מהעבר להווה כמו גם האמנות נראית כל כך “רועשת” שהיא לקחה מהסיפור. האמנות כל כך מסוגננת שמקשה על הבדיקה כמו גם לעמוד בסיפור לפעמים. עם זאת זו רק דעתי.

רומנסר חדש

הרומנסר החדש הוא על ידי פיטר מיליגאן הפורה עם אמנות מאת ברט פרסון. זוהי סדרה של שתים עשרה בעיות שמערבבות את הגיבורים הפנטסטיים של הרומנטיקה, כמו לורד שלי כמו גם קזנובה, למשל, כמו גם רומנטיקה עכשווית כמו On On On Internet. זהו ספר שבאמת רציתי לאהוב אחרי שלוש הבעיות הראשונות שלא. הדמות הראשית, לקסי, מסתדרת באינטרנט מתוארכת עד שמשהו משתבש. האמנות היא קריקטוני מאוד במקומות כמו גם זה פשוט מוציא אותי מהסיפור. ככלל, אני באמת אוהב את סיפור הסיפורים של מיליגן, אולם זה לא עובד בשבילי. כפי שקורה לעתים קרובות, סיפור זה עשוי לבדוק הרבה יותר טוב באחד שיושב באוסף מכיוון שנראה שיש מושג נהיגה כללי מאחורי כל מה שקורה.

קוץ אדום

הקוץ האדום נכתב על ידי דייוויד ביילי כמו גם שצייר מגהן הריק. זהו סיפור פנטזיה שנקבע בגלזגו סקוטלנד וכולל WOאדם שציוריו מתעוררים לחיים כמו גם שד ענק שחי הרחק מתחת לעיר הבית שלה, כמו גם מבקש לעלות לפני השטח לנקמה. הסיפור נמצא מאוד בעורק של כותרות ורטיגו כמו בלשי Deadboy בו הוא פנטזיה עם קשרים חזקים לעולם בו אנו מקוונים. האמנות נקייה במיוחד כמו גם נחמדה עם פריסת עמודים חדשנית. מכיוון שאני לא מעריץ גדול של הז’אנר הזה, הספר אכן נמנע מלעשות הרבה עבורי, עם זאת, זה נעשה בצורה טובה מאוד כמו אם זה כוס התה אני בטוח שתיהנה מהספר הזה.

השריף של בבל

השריף מבבל הוא מאת טום קינג כמו גם האמנות הוא של מיטש גרדס. זה המועדף עלי על היבול החדש של ספרי ורטיגו. זהו סיפור עבירה פלילית בזמן מלחמה שנקבע בעירק בשנת 2003. בלש רשויות בדימוס, כריס הנרי, משמש כיועץ בבגדאד בו נרצח אחד המתאמנים שלו. משם הסיפור כואב כאשר הנרי סומך על אף אחד וגם לא צריך לעבוד עם הבלש האחרון של הרשויות האיראניות לנסות ולפתור את המצב הזה כמו גם להישאר לחיים במהלך כל המהומה. ספר זה גרגרני, מציאותי, כמו גם מונע. אני נהנה באמת מהטיול שכל בעיה מספקת כמו גם האמנות של מיטש גרדס הגיעה עד כה מאז הפעילות לתמונה (שהייתה טובה, אולם כאן האמנות שלו כל כך חדה כמו גם נקייה יותר). זה גם סיפור בן 12 חלקים.

Slash & Burn

Slash & Shed נכתב על ידי Si Spencer כמו גם שצייר מקס דונבר. הסיפור הוא על הכבאי רושן הייז, שנראה כי אין לו סוף לבעיות שלה, כמו גם כולם איכשהו כוללים אש. ספר זה מבוסס בעולם האמיתי כמו גם נראה כמו מותחן נפשי. עם כל בעיה אנו מגלים יותר על רושן כמו גם על הצוות שסביבה. כמו כן יש סיפור אחורי מרתק במיוחד כולל הפסקת בית יתומים. אני מסוקרן מאוד מהספר הזה מכיוון שהוא לא טלגרף לאן הסיפור הולך כמו עד כה הופתעתי מכל נושא. האמנות קצת סגנונית לספר כל כך מעוגן בעולם האמיתי, אולם היא עובדת עבור הסיפור הזה. כובעים גם כן לקולוריסט שעושה משימה פנטסטית שגורמת לכל השריפות בסיפור להיראות ייחודיות כמו שהוא לא נראה כמו ספר שאין לו שום דבר אדום ככל שיהיה כתום. שווה לבדוק.

מועדון הניצולים

מועדון הניצולים נכתב על ידי דייל הלבורסן כמו גם לורן בוקס עם אמנות מאת ריאן קלי. זהו קומיקס אימה סכוך איטי שעם כל בעיה קצת יותר מתגלה. אמנם נהנתי באמת מהספר הזה עד כה, אך אני חושש שהסיפור מתגלה גם לאט וגם לא יפתח את הקהל שמגיע לו. מה שאני באמת אוהב בספר הזה הוא האמנות של ראיין קלי. זהו תערובת מושלמת של ריאליזם עם נגיעות של פנטזיה מעורבבות בתמהיל המושלם. אני חושד שהספר הזה יבדוק הרבה יותר טוב בכריכה רכה מסחרית בהמשך הדרך.

לבטל מעקב

Unbollow הוא על ידי רוב וויליאמס הפנטסטי (ראו את רויאלס שלו: Masters of War על סיפור אחד פנטסטי נוסף) כמו גם מייקל דאולינג. רב מיליארדר גוסס, שהרוויח את כספו עם המדיה החברתית, גוסס כמו שהוא משאיר את טון הכסף שלו ל -140 אנשים שנבחרו באקראי. או לפחות נראה שהם נבחרו באקראי. מכיוון שהסיפור הזה נפרש, 140 מתים לאט לאט (מה שאומר יותר כסף לשהיית הנבחרים) כמו גם אנו מגלים יותר מדוע אנשים אלה נבחרו כמו גם מי המיליארדר הזה, כמו גם לא הכל טוב ו אני באמת כמו הספר הזה. אמנם הרעיון נעשה לפני שאני באמת אוהב את השיטה וויליאמס כמו גם דאולינג מספרים את סיפור הבגידה הזה כמו גם תככים. האמנות מושלמת לסיפור זה שמבוסס היטב על האמת, כמו גם עשוי להתרחש במהירות מחר. זהו ספר פנטסטי.

קמיע: אור אש

קמיע 7 – אור האש סוף סוף בחוץ. אלה החדשות הפנטסטיות. אחרי הכל, יהיה כרך שמונה, וזה גם חדשות פנטסטיות. עם זאת, מתוך מחשבה על כמה זמן לקח לכרך 7 לגלות, כמעט שנתיים, 8 עשוי להיות שיטה רחוקה במיוחד. לרוע המזל מספר שבע מסתיים ב”המשיכה “, אולם אין שום רמז מתי אנו עשויים לראות את זה. לאלו מכם שמעולם לא בדקו את הקמיע, הסיפור כולל אם, ילדה אמילי (שהיא הכוכבת של הסדרה) כמו גם את אחיה הצעיר שנוחתת בארץ מוזרה עם כל מיני יצורים שונים, כמו כמו שאמילי מוצאת אבן נפלאה. משם החוויה לעולם לא נגמרת. הוא מלא במיקומים המשנים אי פעם, צוות תומך מעניין, המצאות מדהימות, כמו גם ערעור שנראה לעיתים רחוקות בספרים אחרים. זהו סיפור חיפוש בתחום פנטזיה שלא כמו שלנו, כמו גם מלא באהבה ביתית, כמו גם בסיכון בכל הסיבובים. באשר לסיפור באור האש, זהו טיול התרגשות ללא הפסקה המניע את כל הדמויות שלפנינו, ומאחד מחדש כמה חברים אבודים ארוכים, כמו גם כמה מהקאסט לא יוצאים מהכרך הזה אותו דבר. כאשר פעם אחתשוב קזו קיבוישי הצליח ליצור ספר על משפחה, עומס, חברות כמו גם על מה שהכל אומר. האמנות מדהימה עוד יותר מהנפחים הקודמים שלו כמו גם הסיפור פועל כמו רכבת משא. הוא לוקח שלושה סיפורים שונים כמו גם מסוגל לסובב את כולם לסיום מזעזע אחד. ממש כמו ששת הכרכים הראשונים, יש לזה ההמלצות הגדולות ביותר שלי, למבקרים צעירים כמו גם למבוגרים כאחד.

באטמן מס ’49

רק מילה מהירה על באטמן #49. הא? האמנתי שזו אכזבה גדולה. כשהגעתי לדף האחרון הייתי צריך לחזור ולוודא שאיכשהו לא נמנע מ -10 עמודים. האם אני האדם היחיד שנאמר לחלוטין בגלל זה? זה היה הפיתרון שלהם? האם אני כל כך רחוק בקשר? ברצוני לשמוע את דעותיך על הקומיקס הזה. הסקר הקטן שלי עד כה מסכים איתי, עם זאת הייתי רוצה קלט רחב יותר.

זה הכל לסיבוב הזה. כל מה שכתבתי כאן הוא נקודת המבט שלי כמו גם בשום שיטה לא מראה את מחשבות הדעות של ווסטפילד קומיקס או עובדיהם. אני מקווה שתנסו כמה מהספרים האלה, או אם כבר בדקתם אותם, מה חשבתם? נהנית מהם? למה? למה לא? אני מברך על הערות ממש כאן או בפייסבוק. האם יש איזה ספר פנטסטי זמין שאני לא קורא? אני מברך על ההצעה שלך. כמו תמיד…

תודה.